ממינסק לירושלים – שימור ארון הקודש של מכון מאיר בירושלים

הארון העזוב נמצא אז בשכונת אבן יהושע הסמוכה למאה שערים, בבניין שבו פעל בעבר בית חינוך לבנות אלטשולר. בית הכנסת ובו ארון הקודש המדובר שרת את אנשי הסביבה. שנים רבות קודם נסגר בית הספר ואיתו גם בית הכנסת. מאז נשאר ארון הקודש במקומו, מחכה לגאולתו. "כיום נמצא הבניין בבעלות חסידות קרלין ובו בית ספר לבנות דוברות יידיש," הדריך בעל הפתק את הרב אטינגר והוסיף עוד סימן: "כולו מוקף בגדר גבוהה ואטומה. תוכל להיכנס בשער הבניין, עלה לקומה ב', פתח את דלת הברזל שמולך, ושם נמצא הארון". נשמע כמו סיפור בלשי? חכו להמשך.

 

לפניי התגלה מעין מחסן המוקף מכל צדדיו במדפי מתכת עמוסי ספרים, ומאחוריהם בצמוד לקיר מסתתר ארון קודש – בודד, מאובק, נראה כמי שנשכח מלב, וממתין לגואל. האומנם זהו הארון?!

 

הארון היה עזוב בבית כנסת שננטש. כדברי הרב אטינגר: "מצבו של הארון עגום. מראהו קודר. כולו צבוע בצבע שחור המכסה את המראה הטבעי של העץ. תבליטי העץ המוזהבים שעיטרו את הארון בחזיתו, מיעוטם עודם נמצאים במקומם, זכר למראהו הנאה בעברו. אולם רובם אינם. מקומם ריק, ונראים רק סימנים המעידים על היותם כאן בעבר".

​

"למראה נתוני פתיחה אלו, כמעט שלא נשאר מקום לספק,

אלא להסיק בצער שמארון קודש זה, לא נוכל להיבנות".

 

לשמחתי, נקראתי לחוות דעה לגבי האפשרות לשחזר ולשמר את ארון הקודש. היה צריך דמיון רב כדי להבין איך הוא ייראה לאחר השימור. לאחר התלבטויות (לא שלי 😊) ביצעתי את תהליך השימור בשיתוף פעולה עם "הזקן" - אמן הגילוף ישה בלומין, ועם אמן הנגרות דימה קנטור. כשרוסית ואיטלקית מעורבות בשיחות בינינו, ביצענו את העבודה המורכבת, שדרשה תושייה מקצועית רבה.

וכל השאר, היסטוריה. מאז מפאר הארון את בית המדרש, ורק לאחרונה, באביב 2023, הופיע בחוברת שהפיק הרב אטינגר עם תיאור דרך התלאות, הדילמות וההתרגשויות שליוו את שימור ארון הקודש.

​

אז אם אתם מעוניינים לקרוא את הסיפור המלא, בשלשונו הציורית של הרב אטינגר – הקליקו כאן

את החוברת עיצבה עליזה אפשטיין.

למעבר לאתר מכון מאיר - הקליקו כאן